לפי רשב"ג - אין קדושה חלה עליו
לפי חכמים - קדושים בקדושת אמם.

פסק הרע"ב - (פ"ה מ"ב בתמורה) ואין הלכה כרשב"ג

וקשה לי.
הרי בכתובות למדנו (ואין ע"כ מחלוקת) שכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינן הלכה כמותו חוץ מערב צידון וראיה אחרונה.
אז איך הרע"ב פוסק אחרת ?

(שאלה דומה שאלתי על אלו שהתנגדו לדבריו שאמר בב"ב קלג: שאם לא היו בניו נוהגים כשורה וכתב נכסיו לאחרים - זכור לטוב לעומת חכמים שאמרו אין רוח חכמים נוחה הימנו)