דשלבל"ע -נידון בב''ב מספר פעמים, וגם בדף קנז. והוא עולה כאן לדיון בשל הקשרו לפסוק בפרשת תולדות שממנו עולה דיון ענף המתפתל למספר ענפים בדיני קניין בדשב''ל, בשו''ע נפסק שאינו קונה. כמו'כ עולה כאן עניין מצווה מחמת מיתה ותוקפו - שנלמד קנג.
ב. רבו השאלות בדיני קניין העולים ממכירת הבכורה. ורובן סובבות על דשלבל"ע. א. הרי כל הבכורה היא דבר שלא בא לעולם. ב. ואיך מקנין דבר שאין בו ממש. ג. מדוע היה צריך שבועה. ד. והרי הוא כמצווה מחמת מיתה - שיכל לבטלו. ה. מדוע לא יבטל בטענת אונאה. ו. הרי זה מכירה באונס מחמת פיקוח נפש. ז. כיצד היה מותר ליעקב לרמות את עשיו.
ג. תשובות. תשובה לא'. לשאלה זו תשובות רבות ולהלן חלקם: 1. לפני מתן תורה ניתן היה למכור\לקנות דשלבל"ע. ריב''ש.
2. לספורנו - בקניין חליפין בנזיד או בכלי. ומועיל לדשלבל"ע.
3. באוה''ח שלכן נאמר "כיום" ,שתקנו רבנן לעני שיכול להקנות דשלבל"ע - שכר יומי . משום כדי חייו במקרה שאין לו מאכל והוא הולך למות. בעשיו שהלך למות חל הקנין אפילו על דשלבל"ע . כגמ' בב"מ ט"ז וכן בשו"ע .
4. עוד באוה''ח שלכן הוסיף "שבועה" כדי שיועיל גם לדשלבל"ע. [ובכך מחלוקת הטור והריב''ש].
5. לקצות הוא מטעם סילוק -וזה אפשרי גם בדשלבל"ע. והנתיבות חולק ע''כ.
6. סיטומתא. העברת הבכורה נעשתה בקנין סיטומתא - כמנהג הסוחרים, וקנין זה מועיל אף בדבר שלא בא לעולם . ומחלוקת אם הבעלותעברה ממש מזה לזה. או רק מכוח ההסכמה והמנהג.
שקודם מתן תורה לא היה הקנין אלא מדין סיטומתא דהיינו הסכמת הסוחרים שסימן מסויים יחייב אותם. א"כ חייבים היו להתנהג על פי הסכמתם אע"פ שבאמת לא עברה הבעלות מזה לזה. (אמנם רבים הפוסקים דסברי שההסכמה והמנהג מצליחים להחיל בעלות ממש ואין כאן מקומו להאריך)
תשובה ל ב'. ובאוה''ח שלכן צריך "שבועה" שחלה גם דבר שאין בו ממש.[ תואר, מעמד, ריח]. ולי''א סימותא ,הרי מועיל גם לכך. תשובה לג', ראה א-4, וב'.
תשובה ל ד'. הצהרה כבריא. כדי שלא יהיה כמצווה מחמת מיתה אמר השבעה לי "כיום" כמתנת בריאהוא המצב בו הינך היום.
תשובה ל ה'. אין כאן אונאה. שכן עשיו עצמו הוכיח ואמר שהעבודה שוה אצלו רק כדמי עדשים, כנאמר:ויבז בעיניו את הבכורה, שבאמת הבכורה היתה שוה אצלו מאומה.
תשובה ל ו'. אינו אונס - ובשל כך נתון לו קודם לחם שיצא מאונס הרעב. ורק אח''כ מכרו בהיותו בדעה צלולה .מהרי''ל דיסקין.
תשובה ל ז'. מותר. רמאות הותרה כאן -כמובא דעת זקנים בשם רבי יהודה החסיד שמכאן אתה למד שאם יש ביד רשע ספר תורה או מצוה אחרת שמותר לצדיק לרמותו וליטלו ממנו.
ד' לכל אחד מהסעיפים לעיל ישנם דיונים ארוכים ומחלוקות רבות. ראה בקישורים להלן:
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום