טורקית אנגלית וצרפתית.

א.
השפעתם של -
מורשת טורקית \ אנגלית על חוקים תקנות ומסמכים של המדינה - רבה וידועה.
אבל צרפתית - לכאורה חידוש.
ואפשר שאי הבנת המשפט יוצרת בעייה הלכתית שהתבררה - רק לאחר חקירה ודרישה.

ב.
במה המדובר ?
בשטרי הערבות של המדינה הכוללים "ערבות אוואל".


מקור המונח "אוול" מהביטוי הצרפתי "Bon pour aval" . ומשך שנים רבות הניחו שפירוש המילים
הם שישנה אפשרות לגבות תשלום ישירות מהערב במידה ועושה השטר אינו עומד בהתחייבותו לתשלום . היינו שווה למשפט "ערב קבלן".

ג.
למעשה יש מחלוקת פוסקים בעניין ולדעת הפתחי חושן אכן בחתימתו על נוסח זה הוא "ערב קבלן".
אולם הרב י,א, כהן טוען שערך בירור נרחב בסוגיה משפטית זו בקרב משפטנים בכירים, ומצא כי המילה "אוואל" מבוססת על ביטוי צרפתי - AVAL POR BON
[בון פור אוואל] אשר בא לציין שפלוני משמש כערב לחוב המצויין בשטר, אך אין בביטוי זה כל רמז לכך שהערב מקבל על עצמו להיות "ערב קבלן".

...היינו, אין כל קשר בין המילה "אוואל" לבין השתת חיוב "ערב קבלן" על החותם ערבות. גם מי שיחתום כערב, ללא אזכור המילה אוואל, דינו אחת לפי חוק המדינה לשמש כערב קבלן! כלומר, חוק המדינה אינו מכיר בערב רגיל. לדידו, הכל ערבים קבלנים.

מעתה, יקשה עלינו להשית מעמד של ערב קבלן על יהודי שחתם על שטר שכולל את צמד המילים "ערבות אוואל", בעיקר עקב כך שאי אפשר לחייב אדם בדבר שלא התחייב בו. שהרי המילה "אוואל" אינה משמשת כביטוי לערב קבלן, ואם כן, מעולם לא התחייב הערב לשמש כערב קבלן (עמק המשפט ח"ב סי' ט"ז).
ע''כ מדפי מאורות.

ד.
המשמעות שבנוסח זה הוא יוצר קושי. שכן הוא בעצם מפרש שהוא רק ערב רגיל
ולא ערב קבלן.

ועדיין מעניין איך הגיע משפט צרפתי לנוסחות השטרות שלנו.
אגב הכנסת בשנות השישים מחקה אותו מהנוסח - ואחכ הוחזר לתוכו.