כידוע ( וראוי לקרא על כך בערך 'כתב עברי קדום' בויקיפדיה על המקורות הנזכרים שם ועוד. ), השימוש בכתב העברי הקדום לא הסתיים עם עליית עזרא לישראל אלא נמשך עוד זמן רב, גם לאחר חורבן בית שני ואף בתקופת מרד בר כוכבא, שלא לדבר על השומרונים שספרי התורה שלהם כתובים בכתב שכזה.
ברם, כתב זה נחשב לכתב של חולין ולא שימש לכתיבת ספרי תורה כשרים. לכן, במגילות ים המלח ניתן למצוא קטעי מקרא ומגילות הכתובים בכתב אשורי חוץ מהשמות הקדושים ( בעיקר שם ה-ו-י-ה )הכתובים בכתב העברי הקדום. עי"כ נחשבו כתבים אלו 'לא קדושים'. ספר או מגילה שאינם קדושים אין צורך להגיה אותם ואין צורך לתקן בהם טעויות או תוספות שונות ( שכן נהגו להוסיף פרשנויות וכדו' בגוף הטקסט באופן זה ). עצם קיומו של ספר או מגילה שכזו מוכיחה שהטקסט שלה אינו מוגה ואי אפשר לסמוך עליו בהשוואה לנוסח המסורה.
באחרונה ( בעולם המחקר האקדמי ) 'התפוצצה' פרשה של גילוי מגילת ספר דברים שנמצאה כביכול ע"י המומר שפירא כחלק ממגילות מדבר יהודה, ופרופ' - דתל"ש אחד ( לבושתנו ), טען שהיא נוסח קדום של ספר דברים. כמובן שידוע היה שמומר זה זייף עתיקות ולכן מיד עם הפרסום כבר לפני יותר ממאה שנה פסלו את המגילה כמזויפת ורק הוא טוען עתה שלא ומנסה להוכיח דבריו, ברם המגילה כתובה כך שהשמות בה כתובים בכתב העברי הקדום וממילא אי אפשר לסמוך כלל על הנוסח שלה לשום דבר...
ועוד לאחרונה יצא הארכיאולוג יצחק אשל בסדרת הרצאות ( ניתן לצפות ב-YOUTUBE ) בטענה שמצא ארכיון תעודות עצום של בר כוכבא. ברם גם גילוי זה מסופק מאד בעיני, בין השאר מפני שמתגלה בו אוריינות וידיעת עברית ברמה מאד נמוכה של בר כוכבא ואנשיו כולל הכהנים, כאילו שלא למדו תורה ועברית ראויה מימיהם.
אם מישהו צפה ומעוניין להגיב אשמח לקרא.