שלום לכבוד התלמידי חכמים, תודה על כל המענה המחכים שמסייע לי רבות בדרכי.
סוטה דף כ. (בתחתית העמוד) - כ:
"תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר לַכֹּל מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה בִּלְבַד רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁל מִקְדָּשׁ מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לִמְחוֹק לָהּ מִן הַתּוֹרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וְהָנֵי תַּנָּאֵי כִי הָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא אֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת אָמַר רַב פָּפָּא דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא הָתָם אֶלָּא כֵּיוָן דְּאִינְּתִיק לְשׁוּם רָחֵל לָא הָדְרָא מִינַּתְקָא לְשׁוּם לֵאָה אֲבָל תּוֹרָה דִּסְתָמָא כְּתִיבָה הָכִי נָמֵי דְּמָחֲקִינַן אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה הָתָם אֶלָּא בִּמְגִילָּה דְּאִיכְּתוּב לְשׁוּם אָלוֹת בָּעוֹלָם אֲבָל תּוֹרָה דִּלְהִתְלַמֵּד כְּתִיבָה הָכִי נָמֵי דְּלָא מָחֲקִינַן".
אני מבין את הדברים כך: יש דיון האם מותר להכניס "קנקנתום" (חומר שהופך את הדיו ללא כל כך מחיק) בתוך דיו שמשמש לכתיבת פרשת סוטה בספר תורה. רבי יהודה בשם רבי מאיר אומר - אסור, רבי יעקב בשם רבי מאיר אומר - בפרשת סוטה שבספר תורה מותר, אך בקלף הייעודי שכותבים לסוטה בביהמ"ק, בזה בלבד אסור שיהיה קנקנתום. שואלת הגמרא: "מאי בינייהו"? עונה הגמרא: נקודת המחלוקת היא האם מותר להשתמש בפרשת סוטה הכתובה בספר תורה לצורך השקאת סוטה בביהמ"ק. לפי רבי יהודה, יהיה מותר, ולכן הוא מחמיר שבאמת זה יהיה כתוב בכתב שניתן למחיקה. לפי רבי יעקב לעומת זאת, אסור, ולכן אין מניעה לכתוב את פרשת סוטה שבס"ת בדיו עם קנקנתום. עד כאן אני חושב שאני מבין היטב.
הגמרא אומרת שנראה שנחלקו תנאים אלו במחלוקת זהה של תנאים אחרים:
הדיון שם הוא, מה קורה כאשר כתבו מגילת סוטה לרחל, ואף מחקו אתה, ואז היא לא שותה (למשל, היא אומרת "טמאה אני"), לאחר מכן הגיעה לאה שהיא אשה סוטה, האם מותר לתת לה לשתות את המים האלו ש"התפנו"?
ת"ק סבור שאסור, רבי אחי בר יאשיה אומר שמותר לעשות כן.
לכאורה נראה שהנידונים זהים, ת"ק יסבור כמו רבי יעקב בשם רבי מאיר, ולפי שניהם צריך לכתוב את המגילה לשמה. רבי אחי יסבור כמו רבי יהודה, ולפי שניהם אין צורך לכתוב את מגילת הסוטה לשמה.
עכשיו הגמרא מביאה דחיות למה לא ניתן להשוות את שני המחלוקות.
אני חשבתי על דחיה, (אך לא ראיתי שום התייחסות לעניין מצד המפרשים): לפני שאכתוב את הרעיון לדחיה, אסביר מה הם שני הדברים שאני רוצה להבין: א' האם זו דחיה נכונה. ב' (שאלה קצת פחות "עוצמתית") אם כן, למה אין לזה שום אזכור.
נראה שאפשר לדחות ולומר, הדיונים אינם זהים, כי רבי יעקב אומר שצריך שתהיה כתיבת מגילת סוטה "לשם מצוות השקאת סוטה" ולא השקאה לאישה ספציפית, וייתכן שגם רבי יעקב יודה שמותר לתת ללאה לשתות את מי הסוטה של רחל, הרי סוף סוף המים נעשו "לשם מצוות השקאת סוטה". |