"מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות {ויקרא ד-ב} מאחת מהנה."

הלא הלימוד של הברייתא מאחת מהנה היא מנוגדת להלימוד של הבערה לחלק יצאה. לפי הבערה לחלק יצאה נמצינו למדים שאם עשה בנ״א הרבה מלאכות בשבת בגלל שגגה אחת שנעלם ממנו שהיום שבת, חייב אכאו״א. ולפי הלימוד ד״הנה שהיא אחת״ למידין שעושה כמה מלאכות מחמת שגגה גורפת אחת, ששכח שהיום שבת אינו חייב רק קרבן חטאת אחד!

א״כ איך מציע רב יוסף, שר׳ יוסי רק יכול ללמוד שהבערה ללאו יצאה כי הוא כבר יודע ״חילוק חטאות״ מאחת מהנה, הלא מאחת מהנה מסיק הברייתא ההיפך, שאין חילוק חטאות כשהכל נעשה בהעלם/שגגה אחד?