תוס׳ ד״ה: והא פריה ורביה.
"תימה מנא לן דלא נאמרה לבני נח ואי משום דלא חשיב ליה בהדי שבע מצות הא אמר לעיל [דף נח:] קום עשה לא קא חשיב וי''ל דשב ואל תעשה נמי הוא דמי שמצווה על פריה ורביה מצווה שלא להשחית זרע״

התוס׳ נוקט שמצוות פריה ורביה והאיסור להשחית זרע כרוכין זה בזה, במקום שאין חיוב לפרות ולרבות אין איסור להשחית זרע. אם בני נח היו מצווין על פרו ורבו היו גם מצווין לא להשחית זרע, וגם היה נמנה במניין של מצוות בני נח כי הוא בשב ואל תעשה [אל תאונן].
מדוע א״כ נענשו בני יהודה, ער ואונן, וכפי שהגמ׳ יבמות דף ל״ד ע״ב מבארת שנענשו שניהן על עוון השחתת זרע, הלא בני נח אינן מצווין על פרו״ר, שממצוות פרו״ר נובע האיסור להשחית זרע?