א.
במשנה " מאכילין אותו לחם צר ומים לחץ". והוא מהפסוק -
(ישעיה כ) וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ, וְלֹא⁠־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ, וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת⁠־מוֹרֶֽיךָ׃

וברש''י -
לחם צר ומים לחץ – לא תהיו כרוכים אחר תענוגים כאשר אתם עתה, כמה שנאמר: השותים במזרקי יין (עמוס ו׳:ו׳), והנה ששון ושמחה וגו׳ (ישעיהו כ״ב:י״ג).
ולא יכנף – לא יתכסה ממך בכנף בגדו, כלומר לא יסתיר פניו ממך.
מוריך – הקב״ה, המלמדך להועיל.

בגמרא ובמפרשים "לחם צר ומים לחץ" היינו במעט ובצמצום. אלא שהפסוק לתאר את טובתם של בנ''י. ולכן ניתנו הסברים נוספים למילים אלו ,
כך שתהיה בהם משמעות של טובה לישראל.
כך הר''י קרא "ונתן י״י לכם לחם צר ומים לחץ – לחמו של צר הצורר אתכם
ומים של לוחץ הלוחץ אתכם.".

ובתרגום יונתן-
יהַב לְכוֹן יְיָ נִכְסֵי סַנְאָה וּבִזַת מְעִיקָא וְלָא יְסַלֵק עוֹד שְׁכִינְתֵּהּ מִבֵּית מַקְדְשָׁא
וְיֶהְוְיָן עֵינָךְ חֶזְיָן יַת שְׁכִנְתִּי ..

ב. וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת⁠־הגשם׃
ומעניין לראות את המפרשים על המשכו של פסוק מפורסם זה:
וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹא⁠־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת⁠־מוֹרֶֽיךָ׃
שמוכר כמי שבא לציין את חשיבותה של התבוננות בדמויות ובמעשי הצדיקים.
או בדברי ה' כמו ברש''י -"מוריך – הקב״ה, המלמדך להועיל."

כך בילקוט שמעוני: היו עיניך רואות את מוריך – אמר רב האי דמחדדנא מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר מאוחוריה ואלו חזיתיה מקמיה הוה מחדירנא טפי.

אולם מפרשים אחרים העניקו משמעות שונה ומפתיעה למילים אלו: "אֶת⁠־מוֹרֶֽיךָ׃"
* מוריך - במשמעות גשמים, יורה ומלקוש. וכך ברדק:
אמר: אם עד עתה נתן לכם לחם צר ומים לחץ, לא יהיה זה עוד, כי לא יכנף עוד מוריך, ויהיה מוריך – כמו מטרך, מן: יורה ומלקוש (דברים י״א:י״ד). ופי׳ לא יכנף – לא יאסף ולא יעצר,

וכך גם במלבים בפירוש ראשון:
מוריך – הראשון מלשון יורה ומלקוש, והשני מורה ומלמד,...
וז״ש בתחלה יתן ה׳ לכם לחם צר בצמצום, כי האויבים החריבו כל שדי תבואה,
ובכ״ז ולא יכנף ויעופף מוריך היורה ומלקוש הגשם לא יעופף בכנפיו
לברוח מארצך בעת הרעבון.
כי יהיו גשמים בעתם, ותחזור הברכה,