כיצד יש לקרא את הכתוב, באחד משני האופנים הללו. שניהם אפשריים, שהרי נחלקו ר' ישמעאל ור' עקיבא על זה. אך הגמרא וחז"ל בכלל לא הסבירו
א. מדוע כל אחד מהתנאים לא הסביר את הכתוב כמשנהו. מדוע כל אחד מהם בחר דווקא באופן שבחר ללמוד ולהסביר ?
ב. ניחא שתנאים אלו היו בעלי שיטה כללית בלימוד, בה נקטו בכל דרכי לימודם, ולכן נחלקו פעמים רבות, אך היה לכל אחד מהם בית מדרש שלם של חכמים שלמדו כמותם ולא היו 'יחידים' ( תנא דבי... ).
אך מדוע רבי ( יהודה הנשיא ) נקט בשיטה משלו, ובמיוחד כשהוא יודע שכלל/רוב החכמים 'נגדו' ?
ג. אם ניתן ללמוד ולהסביר פסוקים בכמה דרכים/שיטות, מדוע לא הראו חז"ל את כל הדרכים תחילה ( גם את אלה שפחות 'נכונות' ), ואח"כ פשוט הסבירו מה 'יתרונה' של כל דרך ומדוע החליטו לנקוט בה למסקנה להלכה ולמעשה ? מדוע נצמדו לשיטה מסוימת ולא נקטו בעמדה גמישה של נקיטת שיטה בהתאם לפסוק ולעניין ?