א.
תָּנוּ רַבָּנַן פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבִקְּשׁוּ בֵּית דִּין לְקַדְּשׁוֹ אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא אֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וּמֶחֱצָה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים...

ובתשפו לחודש 'אלול' המולד הוא חמישי 8,15 ואין בו חלקים .ובתשרי תשפז המולד יהיה ליל שבת 20:59 ורק חלק 1.

ב.
החלוקה לחלקים = מחלקי ישראל..
[שמות י"ב, ב'].ובויכוח בין האב''ע ליהודה הפרסי על לוח שמשי או ירחי, הראב"ע מראה לו שהחשבון הירחי אינו "בערך" או בלתי יציב, אלא מדויק להפליא ברמת חלק השעה. השימוש במספר המדויק – 29 ימים, חצי יום (12 שעות), שתי ידות שעה (720 חלקים) ועוד ע"ג (73) חלקים – מוכיח שיש לחכמי ישראל חשבון אסטרונומי מדויק .

וזל''ש - החדש הזה – א״ר יהודה הפרסי: ... כי שנת לבנה איננה שוה, כי ימי החריש והקציר תלויים בהליכת השמש לבדו, כפי נטותה לצפון או לדרום.

ולא דבר נכונה.
ועתה אפרש לך: ידענו כי מהלך הלבנה בגלגלה, הנקודה ידועה כנגד המזלות, עד שובה אל הנקודה בעצמה, ה...גם הלכה הלבנה בחלקים שהלך השמש בלכת הלבנה המעלות הנזכרות, שני ימים, וקרוב מחמש שעות התחברו שניהם לסוף תשעה ועשרים יום וחצי, ושתי ידות שעה, גם ע״ג חלקים מחלקי ישראל..