"נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחרי אחריך יירש פלוני -
מת ראשון קנה שני,
מת שני קנה שלישי,
ואם מת שני בחיי ראשון - יחזרו נכסים ליורשי ראשון".

יש שלמדו מכאן שניתן לתת מתנה לזמן קצוב,
כשם שהראשון קיבל את המתנה רק עד מותו.

אבל אפשר לדחות ראיה זו.

כי הראשון לא קיבל מתנה קצובה לזמן,
אלא קיבל מתנה לעולם, אך עם שִׁיּוּר.
כלומר שזכה בנכסים לשם שימושו האישי בלבד,
ולא זכה בַּזְּכוּת להורישם ליורשיו.
וממילא, בשעה שמת הראשון, חוזרים הנכסים לבעלים הראשונים וליורשיו.

ולכן, למרות שאין אדם יכול לתת מתנה, ולאחר מכן לתיתה שוב לאדם אחר,
הבעלים הראשונים יכולים לתת את הנכסים לשני החל משעת מיתת הראשון,
שהרי אז כבר חזרו אליהם הנכסים.