"היינו טעמא: מהרה יבנה בית המקדש, ובעינן כהן הראוי לעבודה - וליכא. - הכא נמי, בעינא כהן הראוי לעבודה, וליכא! - הכא - אפשר דמספר ועייל".

כלומר שאין הכהנים מצווים בזמן הזה להסתפר כל ל' יום, שכן לכשיבנה המקדש יוכלו להסתפר ולעבוד מיד.

וקשה, הרי אמרו (ראש השנה דף ל. וסוכה דף מא.)
"ושיהא יום הנף כולו אסור. מאי טעמא? מהרה יבנה בית המקדש... דמיבני אימת? אילימא דאיבני בשיתסר - הרי האיר מזרח התיר. אלא דאיבני בחמיסר...".
הרי שיתכן שיבנה המקדש ביום טוב או בשבת, וחוששים לכך מדין "מהרה יבנה בית המקדש"!
הניחא כהנים הגרים חוץ לתחום ירושלים, הרי ממילא אסורים לבא לעבוד. אלא כהנים הנמצאים בירושלים, לכאורה צריכים להסתפר תספורת קצרה כדין, ובכלל זה שלא להשאיר 'פיאות' ארוכות!
וסברת "שתקנתו קלקלתו" לכאורה אינה שייכת בזמן שאין כלל כהנים מיוחסים לאותה משמרת, כי אז כל הכהנים שווים, וקי"ל שאפילו כהני חזקה כשרים כשאין מיוחסים.

ואמר הרב מרדכי אליהו שיותר לכהנים להסתפר בשבת, כי אין בזה אלא איסור דרבנן (משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, וגם אין במינו נגזז).
כעין זה ברמב"ם הלכות קרבן פסח פרק א הלכה יח
"ואם יכול לחתוך יבלתו בידו בשבת חותך, ואם היתה יבשה חותכה אפילו בכלי שאין שבות במקדש כלל".
הרי שגם בעניני הכנה לעבודה שייך דין "אין שבות במקדש" (פסחים סה. ביצה יא: ).