אמר רבה בר רב הונא אמר רב קטינא אמר ריש לקיש: דם רבה שחין רבה כו'.
ויש להקשות מדאמרינן בב"ב (נח:) בריש כל מרעין אנא דם, ופירש רשב"ם שם: כל תחלואי האדם על הדם הם שמתרבה עליו. ע"כ. דמשמע דאינו גורם רק לשחין אלא לכלל המחלות [ועי' בתנחומא פרשת מצורע (פיסקא ו) ז"ל: כשהקב"ה ברא את האדם, בחכמה ברא אותו, כיצד, אם בורא אותו רובו מים ומיעוטו דם נעשה איסטניס, אם בורא אותו רובו דם ומיעוטו מים נעשה מצורע. ע"כ. ויש ליישב].

וחשבתי לתרץ ע"פ המבואר בגיטין (מג.) ובערכין (ד:) דמוכה שחין אין לו דמים (במובן של כסף) כלל. וא"כ לעולם ריבוי דם אינו גורם אלא לשחין, וכינו אותו בב"ב 'כל מרעין' משום שגורם לשחין ההופך את הלוקה בו לכאין ואפס (מבחינה ממונית) וחשוב כאילו שלטו בו כל המחלות.

אשמח לשמוע עוד רעיונות.