מז.

היו לו בנים בגיותו ונתגייר – לריו"ח בנו הראשון בישראל אינו בכור לנחלה, לר"ל בכור לנחלה.
והיינו לפי חכמים. אבל לפי ריה"ג מודה ריו"ח דבכורו בישראל הוא בכור לנחלה.
כשהיה גוי – בניו יורשין אותו (תוס' וצ"ע על רש"י ועי"ש בנתגייר הבן) אבל אין הבכור נוטל פי שנים.
כשמתגייר אין בניו הגויים יורשין אותו.
היו לו בנים בגיותו ונתגייר – לריו"ח קיים פרו ורבו, לר"ל לא קיים.

כשהאב כהן או לוי - הבן פטור מפדיון אף אם האם ישראלית.
לויה שילדה מעכו"ם – הבן פטור מפדיון, אף למ"ד מזהמין את הולד.
(איכא למ"ד שדינן בתר גוי ואינו ממזר ואיכא למ"ד בתר ישראל והוא ממזר, עי' רש"י ותוס').
כהנת שנתעברה מגוי – הבן חייב בפדיון.
לויה שנתעברה מישראל– לר"פ חייב בפדיון, לרבא פטור וכן הלכה למעשה.

לויה שנתעברה מגוי – לא נתחללה מקדושת לויה ונותנין לה מעשר (בביתה) ואוכלת.
כהנת שבא עליה גוי – נתחללה לגמרי (אף מקדושת לויה).
לויה וישראלית שבא עליה גוי – נתחללה שאסורה לינשא לכהן (ולאכול בתרומה אם נשואה לכהן).