... אין בעלמא רבי כללי ופרטי דריש והכא כדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל {ויקרא יא-ט} במים במים שתי פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט
ורבנן אמרי כדאמרינן במערבא כ''מ שאתה מוצא שתי כללות הסמוכים זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט

שיטת רבי מובנת:
בדרך כלל הוא דורש כלל ופרט וכלל, אך במקרה ששתי הכללות סמוכים זה לזה, אז הוא דורש אותם בריבוי ומיעוט (היינו: בדרגה גבוהה יותר).

אבל שיטת חכמים (וכדאמרינן במערבא):
מה ההגיון של שיטתם?
מדוע לשיטתם אין הבדל אם התורה כתבה את שתי הכללות סמוכים (ולאחריהם הפרט), או לא סמוכים (שביניהם הפרט)?
שהרי אם אין הבדל - אז מדוע התורה נקטה פעם בדרך זו ופעם בדרך זו?