(נז:)

מן התורה אין גורן למעשר בהמה, והיינו דמצוה לעשר אבל אין טובל, דמותר לאכול בלא מעשר.
מדרבנן קבעו ג' גרנות והיינו ג' זמנים דטובל, שאסור לכתחילה לאכול ולמכור אז עד שיעשר.
לפני הגורן – שוחט ומוכר. בדיעבד, אם שחט כשהגיע הגורן בלא לעשר – פטור.
ג' זמנים הן מפני חרפיות מאחרות וקייציות. והסמיכום לרגלים כדי שתהא בהמה מצוייה.

הגורן הראשון – לר"ע ובן עזאי טו יום קודם פסח. והוא תמיד יום אחרון של אדר.
לר"ע אדר הסמוך לניסן לפעמים מלא, והגורן או בכט או בל' אדר, לבן עזאי הוא תמיד חסר וחל בכט.
לר"א ור"ש ב' שבתות והיינו בא' ניסן.
הגורן השני – לר"ע טו יום קודם עצרת, לבן עזאי ור"א ור"ש בא' סיון.
הגורן השלישי – לר"ע ור"א ור"ש כט אלול, לבן עזאי כט אב.

ראש השנה למעשר בהמה – לר"מ א' אלול. לר"א ור"ש א' תשרי. (ושניהם משם חגי זו"מ).
בן עזאי לא הכריע בזה, ולשיטתו האלולין מתעשרין בפני עצמן.
נולדו לפני ראש השנה למעשר ולאחריו – אינן מצטרפות.
לפני הגורן ואחריו – מצטרפות.

נח.
ניחא ליה לאיניש להמתין מלמכור ולאכול עד שיעשר, אף קודם הגורן.
שואלין ודורשין קודם הפסח בהלכות הפסח – לת"ק ל' יום לרשב"ג יד יום.
אדר הסמוך לניסן – לר"ע לפעמים מלא ולפעמים חסר, לבן עזאי תמיד חסר.
מעשר בהמה ביו"ט – אי אפשר מפני צביעת הסיקרא.

לשיטת בן עזאי;
נולדו ה' בהמות באב וה' באלול – אין מצטרפות. ה' באלול וה' בתשרי – אין מצטרפות.
ה' בתשרי וה' באב שלאחריו – מצטרפות, דגרנות שבאמצע אין מפסיקין.

נולדו ה' באב ה' באלול וה' בתשרי – מכניסן לדיר ומעשר א' מהאלוליים והשאר פטורין. (לא מיבעיא ה' דאב דאו נתעשרו או אין להם למי להצטרף, אלא אף ה' דתשרי הוו עשירי ספק אחר שהכניסן).
ופירש"י דנוטל מן הרבוצין והעומדים דחל בדיעבד, אבל לכוון אלולי עשירי לפתח אסור. ועי' תוס'.
(וצ"ב בדין זה דמשמע מרש"י דדברי רבא למאי דקי"ל כת"ק דמנין מעכב, וא"כ הרי ע"כ צריך למנות, ואם ימנה מאב אפשר דהם אינם חייבין וכן תשרי, ואף אם ימנה פעמיים מאב ושוב מתשרי ויכוון בשניהם לאותו אלולי עשירי, מ"מ גם ה' דאב וגם ה' דתשרי הם עשירי ספק. וצל"ע).

נח:
כאי צד (כיצד) מעשרין – כונסן לדיר, עושה בו פתח ברוחב אחת, מעבירן ע"י אמותיהן (ויתומים לא מלידה ע"י ירקא), מונה בשבט מא' עד ט', העשירי סוקרו בסיקרא ואומר הרי זה מעשר.

יתומים מלידה לקוחות וטריפה – פטורין ממעשר.
צריכין שיעברו מאליהן כנ"ל ולא שיעבירן.
לא סקר או לא העביר אלא מנאן רבוצים או עומדים או לא קרא עשירי – יצא.
לא מנה כלל (אלא לקח א' מכל עשר) – לת"ק אין זה מעשר לריבר"י מעשר.

מרגע שנמנה – נפטר אף שלא הגיעו עדיין לעשירי (מנין הראוי).
קפץ א' מהמנויין לתוכו - כולן פטורין, דכולן עשירי ספק.
קפץ א' מהמעושרים לתוכן – כולן ירעו עד שיסתאבו וייאכלו במומן לבעלים.

תרומה גדולה – ניטלת באומד ובמחשבה. (בלא הפרשה ובלא קריאת שם. ועי' אריכות בתוס').
תרומת מעשר – לאבא אלעזר ב"ג ניטלת באומד ומחשבה. (והכי קי"ל).
מעשר – לריבר"י ניטל באומד ומחשבה (וייתכן שבזה מודים לו חכמים).
מעשר בהמה – לריבר"י ניטל בלא מנין (דומיא דאומד) ולרבנן מנין מעכב וכנ"ל.