הגמרא אמרה 3 מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ להעמיד להם מלך ולאחרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה ונפסקו הדברים ברמב"ם בתחילת ה' מלכים וכן בפרק ה' הלכה ה' כתב "וכן מצוות עשה לאבד זכר עמלק"

ואילו בהקדמה לפרוש המשנה בתחילת פרק שני (עמוד י"ח הוצאת מוסד הרב קוק) כתב הרמב"ם ביחס לנביא המתנבא בשם ה' ויצווה בצווים ויאסור איסורים בדבר שאינו מהתורה כגון שיאמר הלחמו על עיר פלונית או עם אומה פלונית עתה כמו שצוה שמואל לשאול להלחם בעמלק..." כלומר שזו לא מצווה מהתורה

האם צריך לומר שהרמב"ם בהלכה חזר בו ממה שכתב בהקדמה לפרוש המשנה או אולי למשהו יש יישוב טוב לסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם?