הקושיא עלתה לי במסכת זבחים, אך כיוון שהצטרפתי אח"כ נטרתי לה עד כען:

אמרו בגמרא לגבי הקרבן שהקריב גדעון:
חידוש הוא כדר' אבא בר כהנא, דאמר רבי אבא בר כהנא: שמנה דברים התירו באותו לילה: חוץ ולילה וזרות וכלי שרת וכלי אשירה ועצי אשירה ומוקצה ונעבד.

וכעי"ז בתנחומא נשא (פיסקא כה):
אמר ר' אבא בר כהנא: שבעה דברים עשה גדעון, הקריב פר הנעבד, ופר המוקצה, ובנה מזבח, וכרת עצים מן האשרה, והקריב בלילה ובלא כהן, והיה בין הכמרים.

[וצ"ב בדבר השביעי שהיה בין הכמרים, מהו. ואולי הוא משום הא דאיתא במדרש על "כצאתי את העיר". ועי' בתה"ד (סי' ו) ובשו"ת לב אברהם ח"א (סי' כט). ועי' בתוס' מגילה (ו.) ובשו"ת צפנת פענת דווינסק ח"ב (סי' טז וסי' כא). אלא דלפ"ז טפי הול"ל בין הצלמים וכד'. ומה שהשמיט המדרש הא דכלי אשירה, י"ל דהיינו הך דכרת עצים. אמנם על השמטת כלי שרת קצ"ע. ועי' בסמוך].

חזינן דמעיקרא דדינא היה גדעון אסור להקריב, והיה רק בגדר הוראת שעה. וגם החיסורן בכלי שרת היה חידוש.
וקשה מדתנן בזבחים (קיב:): ומה בין במת יחיד לבמת ציבור? סמיכה... וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח ומחיצה לדמים וריחוץ ידים ורגלים. ע"כ. הרי להדיא דאין דין זרות וכלי שרת בבמת יחיד.
וביותר קשה על רש"י בפ"ק דזבחים (טז.) שכתב וז"ל: ה''ג מה להצד כו' שכן לא הותרה בבמה. בבמת יחיד בשעת היתר הבמות, דתנן בפרק בתרא (לקמן קיג.) הזמן והנותר והטמא שוין בזה ובזה, ובברייתא תניא עלה: דברים ששוותה במה קטנה לבמה גדולה דם מתיר ומפגל ומומין, תאמר בזר שכשר בבמה כדתנן התם: אלו דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה, וקתני התם כיהון ובגדי שרת. וקראי נמי מוכחי בגדעון ומנוח ושמואל שהקריבו בבמה. ע"כ.
והוא תימה, דמביא ראיה מגדעון, ולפי גמ' דידן הוא ממש מעשה לסתור, שהיה חידוש והוראת שעה. וצע"ג.
[ובמה שהביא רש"י ראיה משמואל, עי' בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרעט). וקצ"ע].