"רב המנונא אירכסו ליה תורי, פגע ביה רבה, רמא ליה מתניתין אהדדי: תנן העובד עבודה זרה עובד - אין, אומר - לא. והאנן תנן: האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד!
- אמר ליה: באומר איני מקבלו עלי אלא בעבודה.
רב יוסף אמר: תנאי שקלת מעלמא? תנאי היא! דתניא האומר בואו ועבדוני, רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה פוטר".

לשם מה מסופר שרב המנונא הלך לחפש את שווריו? (ראה ביד רמה הסבר נוסף).
אלא שסוף המעשה מעיד על הענין.
רב יוסף כוחו היה בבקיאות בברייתות. כאמרם במסכת הוריות דף יד. "רב יוסף סיני". פירש רש"י: "מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני".
לכן אמרו לעיל (סנהדרין דף מב.) "אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה - במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה: (משלי יד, ד) וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר".
רב יוסף קרא על עצמו וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר, על שם הפסוק שנאמר על יוסף: (דברים לג, יז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. וכח השור הוא הכינוי לבקיאותו.
והוא זה שהשיב את השוורים האבודים, את אותן הברייתות שנעלמו מעמיתו רבה, שהיה חריף - "עוקר הרים" (מסכת הוריות שם), ומרב המנונא (דג, בארמית).

כמו כן, בשמואל א י, טז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ.
פירש רש"י: "דרך צניעות היתה בו".
שנקט בדרך "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (מסכת אבות א משנה י), אהוב את המלאכה הקשה שבהנהגה, ושנא את הכבוד שבה.
חיפש את האתונות ומצא את המלוכה, שבה הוא עובד את העם כאתונות הללו.
"כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?? עבדות אני נותן לכם!! שנאמר (מלכים א יב, ז) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה" (מסכת הוריות דף י.).
פירש רש"י: "שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים".