מכאן שהיתה אפשרות של עבודה זרה באותן אנדרטאות.
וכן כתב רש"י בדף סא:
"אלא דחזא אנדרטא וסגיד ליה - שראה דמות שהיו רגילין לעשות בדמות המלך, והרואה אותו משתחוה לו לכבוד המלך ופעמים שעובדין אותו".

ואמרו בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ג הלכה א
"כד דמך ר' חנן איתכפון אנדרטיא.
כד דמך ר' יוחנן איתכפון איקונייא אמרין דלא הוות איקונין".
כאשר מתו אותם חכמים נפלו אותן אנדרטאות, או איקוניות, הדומות להן.

מתי הן אותן "פעמים שעובדין אותו" שהזכיר רש"י?
מבואר בירושלמי שם לפני כן:
"אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן איקוניות למה הן אסורות? מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות".
בזמן 'חנוכת' אותם דמויות.

ומטעם זה אמרו במסכת שבת דף קמט.
"תנו רבנן... ודיוקנא עצמה - אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר (ויקרא יט) אל תפנו אל האלילים".
והיינו כדעת רבי יהודה שבספרא קדושים פרשה א
"אל תפנו אל האלילים - אל תפנה לעובדם, ר' יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיי (ודאי)".
הרי שהאיסור הוא משום לתא דע"ז, כנ"ל. וכך להדיא למד משם הרמב"ם בספר המצוות מצות לא תעשה י.
(דעה אחרת במאירי שם, שו"ע או"ח סימן שז, טז, בביאור הלכה שם, חיד"א בשיורי ברכה יו"ד קמב סק"ג, בשו"ת יביע אומר חלק ד-או"ח סימן כ, ג ועוד).