"תני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן זיבח וקיטר וניסך והשתחוה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אמר ליה פוק תני לברא. אמר רבי אבא הא דאמר ר' זכאי מחלוקת ר' יוסי ורבי נתן"

בסופו של דבר ר' אבא דוחה את דחיית הגמרא ואומר שגם בע"ז לומדים מ'ועשה מאחת מהנה'. אולם, טענתו בעצם מקשה על דבריו! שהרי לפי מסקנת דבריו, גם לר' יוסי יש חילוק מלאכות אלא שהוא לומד אותם מ'ועשה מאחת מהנה'. ואם כך, לא ניתן לומר שהבריתא של ר' זכאי הינה מחלוקת תנאים - ודעתו שלו עצמה נסתרה!

האם הבנתי נכון?