א. מ"ד. נפגמה אחת מהן היא פסולה וכולן כשירות. עי' רא"ש דמסלקין וכו', משמע דבעוד האבנים הפגומות מחוברות אכן אין להקריב בכל המזבח, וראה דרשת המכילתא המובאת בדבריו. וא"כ משמע דהוה סלקא דעתן לומר דגם אחרי חלוץ את האבנים הפגומות יישאר כל המזבח פסול ויוצרכו להחליף את כל אבניו, ולכ' צ"ב מדוע הו"א לומר כן, וכי אבן שהיתה במזבח ונשארה שלימה תיפסל לעולם משום שהיתה מחוברת בזמן שהמזבח היה פסול. ואולי מדין דחייה הוה אתינן עלה, ויל"ע.

ב. רבי אומר כל ע"ש מלבנין וכו'. משמע מהרא"ש דלשיטתו לא היו מסיידין כלל, וכ"כ בסמוך להדיא דמסיידין בכף של עץ אתאן לת"ק. ולכ' מנא לי הלפרש כן ומדוע לא נפרש דרבי לטפויי אתא דמלבד הסיוד הדו שנתי היה גם ניקיון שבועי.

ג. שהברזל נברא לקצר וכו'. ידוע שישנו מנהג המובא בפוסקים לסלק הסכין בעת ברהמ"ז משם האי טעמא שהשולחן דומה למזבח. (מלבד הטעם הנוסף). ולכאורה לפי זה היה צריך לסלק כל כלי ברזל כגון הכפות. (יש אמנם שנהגו לסלק הכל אבל כמדומה שלא מהאי טעמא, אלא מצד כלים ריקים שיש בהם אחיזה וכו' והם מסלקים לאו דוקא כלי מתכת).

ד. מ"ה. ואונקליות של ברזל היו תלויין בהן. לכאורה הכוונה בעמודין ולא ברביעי הארז. וג' סדרים היינו מצדדי דרום מזרח וצפון ולא במערב משום שאין תולין בהמה שחוטה מול המערב.

ה. מ"ו. הכיור היה בין האולם ולמזבח. משנתינו מפרנסת את הר הבית ממזרחו למערבו ואכן כאן מקום הכיור. אמנם במקראות בפרשיות המשכן יש כמה מקומות שהתורה מסדרת ממערב למזרח, מלבד כשהיא מגיעה אצל הכיור, שהיא מדלגת עליו ומונה את המזבח ואז חוזרת שוב מערבה לכיור. וכך בכל המקומות ללא יוצא מהכלל. ואמר בזה הגרי"ז מבריסק זצ"ל שהיה דין שמקום הכיור הוא "בין אהל מועד ובין המזבח" ואילו יניחו את הכיור טרם המזבח עדיין אין זה מקומו, רק אחר הנחת המזבח במקומו, נקרא המקום בין אהל מועד ובין המזבח ("יש בו חלות שם בין האהל למזבח" בלשון בריסק) ורק אז ניתן להניח שם את הכיור.

ו. אמה אמה ורובד ג'. לכאורה המעלה העליונה מד' המעלות (לפ"א ברא"ש) שלפני הרובד היתה באותו המפלס עם הרובד, ובעצם ראו שם רובד של ד' אמות, אלא שאמה ראשונה היתה המעלה וההמשך הרובד, ורק שינוי השם איכא בינייהו.

עוד יל"ע אי המעלה התחילה ממש צמוד למזבח, א"כ המקיף את המזבח כשהיה מגיע למערב היה צריך לעלות על המעלה ולשוב לרדת ממנה בסיומה.

ז. מ"ח. כדי שלא יבעט. אפשר דנקטו לשון זו משום דהיה דומה בצורתו לארי.