עד הבדיקה ביחיד עֵד (והוא הידוע כבד לבן ורך (1) שנבדק מראש על מנת לוודא שהוא נקי וכו')

וברבים עִדִּים - "וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל-צִדְקֹתֵינוּ ..." (ישעיה סד,ה) ולא עֵדִים שמשמעו מוסרי עדות ועוד משמעויות. " וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים..." (ישעיה ח,ב).

שורש המלה עֵד (עִדִּים) הוא ע.ד.ד.

שורש המילה עֵדִים הוא ע.ו.ד

(1) לגבי נייר טואלט - שהאשה מקנחת אחרי הטלת מים - יש לציין ששונה הוא מעד הבדיקה אף שהוא יכול להתיר או לאסור את האשה כשנמצא עליו מראה דמי בצבע אוסר כשיש לאשה חשש לגבי ההרגשה.

אישה ספרדיה שראתה מראה דמי בקינוח אינה צריכה לחשוש כלל ולכן היא מותרת (מאחר ונייר אינו מקבל טומאה וכן שמראה דמי על נייר טואלט נדון לספרדים על פי דיני כתמים).

אשה אשכנזית בכנ"ל נאסרת תמיד (מראה דמי על נייר טואלט לאשכנזים אינו נדון ככתמים)
.