כידוע, שיטת הרמב"ם בעניין הנידה והזבה קשה מאוד להבנה, וקולמוסים רבים נשתברו בנסיונות להסבירה וליישבה עם דברי הגמרא.

לעיון ולהרחבה בשיטת הרמב"ם, ראה ההקדמה לפרק ו מהלכות איסורי ביאה, במהדורה המבוארת של "מפעל משנה תורה".ניתן להוריד חינם קטעים נרחבים ממהדורה זו (כולל ההקדמה הנ"ל).

חלק מהקשיים נובעים מדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ז הל' יא:

מֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ: אִם לֹא רָאָת בָּהֶם דָּם - הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים; וְאִם רָאָת בָּהֶם דָּם - אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה, וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים, אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם; שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכֹּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁלְּזוֹב, אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד.

לפי שיטת הרמב"ם, שבעה נקיים של זבה אינם חייבים להיות רצופים, ואם באמצע ספירת שבעה נקיים ראתה האישה דם נידה (דבר שאפשרי לשיטתו, ראה בהקדמה הנ"ל) או לידה, אזי "אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה, וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים, אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם".

מהיכן למד הרמב"ם דין זה ?

המשך בהודעה הבאה....

כתובות אינטרנט נלוות:
מפעל משנה תורה