|
|
אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנאמר {שמות טו-כו} ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב''ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' {תהילים לט-ג} נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר {משלי ד-ב} כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. לא מובנת לי שיטתו של ר' יוחנן: הרי בסופו של דבר הוא עצמו לא דרש את דרשתו מהפסוק שהביא ריש לקיש, אלא מפסוק אחר (מתהילים), אז מה הוא עצמו עושה בסופו של דבר בפסוק שהביא ריש לקיש (מאיוב), הרי הוא טוען שלא ניתן לדרוש כפי שדרש ריש לקיש בגלל ש"הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו"? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום