א. פדה בשלום וכו'. עי' רש"י דחסד כלול בשלום דעל ידי חסד מרבה שלום. יש כאן הערה, לכוון בכל עשיית חסד, לא רק עצם ההטבה לזולתו, אלא גם להבאת השלום המתעוררת על ידי זה.

ב. נקרא שכן רע שנאמר וכו' על כל שכניי הרעים. לכאורה בהאי קרא לא נתבאר על שכן לבית הכנסת, אלא כנראה למדוהו מהא דלא מסתבר לקרוא לדבר אחר שכן של הקב"ה.

ג. שיעור שני פתחים. רש"י מפרש בעומק בית הכנסת ומבאר הטעם שלא יהא נראה כמשוי, ובפוסקים מובא טעם נוסף שלא יביט החוצה, ונפ"מ במקום קבוע ובאופן שא"א להביט. ופירוש אחר בראשונים דשיעור זמן זה ימתין טרם יתחיל להתפלל.

ד. מצא זו אשה. ראיתי מביאים פירוש ע"ד דרוש שמוצא אותה מגודלת ומוכנה והוא לא טרח בגידולה. ומסתמא זו התעוררות להכרת טובה כלפי הורי אשתו. אמנם בסתמא היינו כמו שאמרו ריש קידושין האיש מחזר אחר אבידתו.
- זו תורה. וכמ"ש יגעת ומצאת על תורה.
- למות תוצאות תניא נמי הכי תתק"ג מיני מיתה וכו'. לכ' לא מובן מה תניא שם "הכי".
- כפיטורי בפי ושט, עי' רש"י מקום באוקיינוס "שאינו מקבל ברזל", וכמדומה דידיעה עתיקה זו עומדת ביסוד התיאוריה על "משולש ברמודה".
- זה בית הכסא אמרי במערבא הוא עדיפא. לפי מה שפירש"י בית הכסא מעלתו בעיקר בבבל, ובכל זאת במערבא אמרי דהוא עדיפא, ולכ' כוונתם עדיפא לבני בבל.

ה. במילי דבי כנישתא. עי' רש"א דאדרבא בריעותיה איירי הכא. וי"מ דמ"מ קרי ליה משכנות יעקב. או י"ל דהיינו בהלכות בית הכנסת, דיבחור לו להתפלל במקום לימודו וכדלהלן.
- יותר מבתי כנסיות ומדרשות, היינו מדרשות דמקרא ומשנה. רש"א.
- אלא היכי דגריסנא. וכתבו כמה מרבותינו דמ"מ היה לו שם ציבור, ועי' בארוכה בפוסקים. וכן לרבי אמי ורב אסי ביני עמודי.
- ועוזבי ה' יכלו. שייכותו לכאן משום הא דלעיל דהקב"ה מצוי בד' אמות של הלכה. ואע"ג דכאן איירי ממש במקרא. ואל"ה אין מובן לקישורו לכאן. (בשאר הדברים דוק ותשכח תמיד איך מתקשר לקודם). ובגלל השם הזה, רב הונא בר יהודה, נתגלגל כל ענין שמו"ת.
- רב ששת מהדר אפיה וכו' עי' תוס' ג' חילוקים מסוגיא דסוטה. ומשמע דאם יתקיימו כולם, דהיינו תורתו אומנותו וגריס בלחישה ויש י' בלא הוא, אה"נ יש להקל, ועי' בזה בפוסקים.