תורתך שעשועי לדף י"ג ע"א

א. לענין מדוע לא שונה שמו של יצחק כשמו של אברהם וכשמו של יצחק – ראיתי תשובות חברי הפורום שהביאו תשובת הירושלמי ששמו של יצחק נקרא ע"י קב"ה, ודבריו הובאו גם ברב ניסים גאון על אתר.

ב. במתני' נאמר ש"והיה אם שמוע" קדמה ל"ויאמר" מחמת ש"והיה אם שמוע" נוהג בין ביום ובין בלילה ואילו "ויאמר" אינו נוהג אלא ביום, וברש"י על אתר הסביר ש"והיה אם שמוע" נוהג ביום ובלילה שכן מדובר בתלמוד תורה, בעוד ש"ויאמר" נוהג רק ביום שכן הכוונה למצוות ציצית ולילה לאו זמן ציצית.

ובצל"ח וכן ברא"ש הקשו והרי בפרשת "ויאמר" יש גם מצוות י"מ וכדאמרינן במתני' הקודמת, ויעוי"ש מה שתרצו.

ולכאורה קשה מדברי הגמ' בדף יב ע"ב שאמרה שקבעו פרשת ציצית בק"ש מפני ה' דברים (ולגרסא אחרת ו' דברים) שיש בה, והביאה הגמרא שדברים אלו הכוונה למצוות ציצית, י"מ, דעת מינים, הרהור עבירה והרהור ע"ז, ובפשטות אלו דברים שנוהגים בין ביום ובין בלילה וא"כ הדרא קושיא לדוכתא ומדוע קדמה פרשת "והיה אם שמוע" לפרשת "ויאמר".

ג.נחלקו הראשונים האם מצוות צ"כ א"ל. והשו"ע בסימן ס' פסק שצ"כ. ולענין אם לעיכובא אם לאו, מביא ברבינו יונה שבפשטות במצוות שתלויות כל כולן בכוונה כגון תפילה וק"ש אם לא כיון לא יצא, בעוד שבמצוות שמתקיימות במעשה גם אם לא כיוון יצא.

דוגמא לדבר היא מצות צדקה שאדם מקיים גם אם לא נתכוון, וכדאמרינן נפלה סלע מכיסו ומצאה עני ונתפרנס בה קיים מצוות צדקה, על אף שלא נתכוון.

ומדי דברי זכורני שראיתי פעם בספר דברי יושר לרב רוזנטל זצ"ל, שהביא ראיה מהספורנו בפרשת קרח שמסביר שהאדמה בלעה גם את הרכוש של קורח, על-מנת שלא יזכה שרכושו יגיע לעניים על אף שלא התכוון ויקיים מצוות צדקה.

ויעוין במנחת חינוך מצוה א' שדן במצוות פר"ו שמתקיימת גם בלא כוונה, ולענין מצוות צדקה הרחיב בדבר גם בקובץ שיעורים וכן בשו"ת בית הלוי בדרוש על הצדקה ואכמ"ל.