תורתך שעשועי לדף כ"ו
א. "תפילת השחר עד חצות...", ולכאורה קשיא מדוע לא פתח בתפילת ערבית, וכפי שהגמ' הקשתה בריש מכילתין, ואולי ניתן לתרץ שלהבדיל מהמשנה בריש מכילתין שעוסקת רק בק"ש של ערב, משנתנו עוסקת בכל התפילות, והגמ' אומרת כי יש מחלוקת אם כנגד אבות תקנום או כנגד קרבנות, וכך או כך ראוי לפתוח בשחרית שתוקנה ע"י אברהם או שהיא כנגד תמיד של שחר, וכפי שהביא התוס' בריש מכילתין "ליתני דשחרית ברישא, כדאשכחן בתמיד דכתיב של של בוקר תחילה", ויעוין בפ"י שדן והרחיב בענין זה.

ב. צ"ע מדוע המשנה דנה בסוף הזמנים של התפילות ולא בתחילת הזמנים, וכפי שמצינו לגבי ק"ש של שחרית.

ג. הסיבה שהמשנה מקדימה תפילת מנחה לתפילת המוספין, אף שזמנה של מוסף קודם, מפני שתדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם, וראה בתוס'.

ד. לתפילת מוסף אין תשלומים, שכן אינה תפילה של רחמים, וראה בתוס'.

ה. חידה: הגמרא דנה לגבי תשלומים לתפילה, ומה הדין לגבי תשלומים לק"ש? "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד" – האם יש דין תשלומים לק"ש? האם מי שלא קרא ק"ש בערב, יכול לקרוא בבוקר ולהשלים? (לא נראה ששייך כאן האומר "שמע שמע משתקין אותו", שכן אומר פרשות שלמות ולא חוזר על פסוק ראשון או על מילת שמע פעמיים?).

ו. חידה: מה יעשה אדם שלא התפלל שחרית מחמת אונס והגיע זמן תפילת מנחה ויכול להספיק רק תפילה אחת. האם יתפלל שחרית, שכן אחרת לא יוכל להשלימה בערבית, אך את תפילת מנחה יוכל להשלים בערבית או שמא יתפלל מנחה?

ז. יעקב תיקן תפילת ערבית. יעיון בפ"י שהקשה, מדוע הגמ' מסתפקת אך על תפילת ערבית אי רשות או חובה, ולא הסתפקה כן לגבי תפילות שחרית ומנחה, ותירץ שתפילת ערבית של יעקב לא היתה ממש בערב שכן הקב"ה גרם לכך שחמה תשקע בשביל יעקב, ולכן לא ברור שיש לכך דין של תפילת ערב, שכן לא היה עדיין ערב, וצ"ע נוסף בדבר ואודה למי שיאיר עיני.

ח. יש לדון במי שלא התפלל ערבית במוצ"ש, ועתה משלים בשחרית. האם יאמר אתה חונן בתפילת י"ח ראשונה או בשניה. בחידושי ר' חיים מבריסק כתב שיזכיר אתה חונן בראשונה, שכן בתפילה הראשונה שמתפלל לאחר צאת השבת יש לומר אתה חונן, וכן דעת הגרע"א על גליון השו"ע רצ"ד, ויעיון במ"ב רצ"ד ס"ק ב' שהכריע שיזכיר בתפילה שניה, אם טרם הבדיל על הכוס.