א. רואים מהגמרא שלפני שאדם נרפא מחולי עליו להתחזק תחילה, כפי שאנו שרים בערבי שבתות 'אז תתחזק ותתרפא'. לעתים מרוב חולשה, אף זו הנובעת ממאמץ יתר, אדם ממש מרגיש חולה. למיטב נסיוני הממושך ברפואה ראשונית, חולשה כללית קצרה וגם מתמשכת ללא שום תסמיני מחלה, וגם באמת ללא מחלה - גם לאחר בירורים יסודיים, היא גם הסתמנות/תסמונת שכיחה מאד, ובמרבית המקרים סיבתה במה שקורה לאדם בחייו, הן מאמץ יתר מתמשך, הן מתח ולחצי חיים מרובים, והן עייפות מצטברת.
משנית, אפשר לשער שעיקר לימודם של התנאים והאמוראים היה בעל פה ובקול. לימוד בקול רם זמן ניכר מאמץ מאד ומעייף הרבה יותר מלימוד בלי השמעת קול !
ב. הלבנת שיער פתאומית, כמו גם נשירת שיער ( עיין ערך מרוטה ), הינן בד"כ תוצאת מצב דחק נפשי קיצוני, ויש לא מעט מקרים כאלו גם בימינו. אני עצמי שמעתי על אדם ששערותיו הלבינו כאשר שהה לילה בבית מבודד באיזור מוצא במלחמת השחרור ופחד מהתקפת ערבים. לעתים ישובו השערות אח"כ ויצמחו בעלות צבע אך לא בהכרח.
יש לשער אפוא שההחלטה לקבל על עצמו את הנשיאות - של רבי אלעזר בן עזריה - היתה מצב שכזה, והיות שתוצאה זו של הלבנת שערות אינה שכיחה, נחשב הדבר לנס.