א. תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפילתה וכו'. הערה נחוצה לקראת הפטרה זו בעוד כשבועיים. יש בעלי קריאה האומרים רמה קרני בה', את תיבת רמה במלרע, ואז זה משתמע כמו ירה בים, זרק, וצריך לומר במלעיל מלשון התרוממה. כנראה ראוי להחזיר על כך.

אגב. על שרה קוראים ועל חנה מפטירים. היכן מזכירים את רחל שגם היא נפקדה בראש השנה. דומני שכתוב בפוסקים שזה בהפטרת יום ב' הבן יקיר לי אפרים וגו', ופס' זה גם בזכרונות. ויל"ע.

ב. והתועים על דעתך ישפטו. עי' רשי ב' פירושים. לפ"א הש' קמוצה והפ' צרויה ולפ"ב הש' והפ' שוואיות.

ועל הרשעים תניף ידך. לא עיינתי האם זו גם צנזורה וגם בזה צריך לומר המינים. וידוע שיש שהעירו שבנוסח המכונה אשכנז לא נזכרה תיבת מינים אפילו פעת אחת וכמעט ייתכן שאין יוצאים ידי חובה, ורבים שמתקנים זאת לפחות בתפילת הלחש שלהם בדרכים שונות. ולא אאריך כאן.

ג. תשסרי לא תקון. ר"ל בלי ברכת המינים. אגב דומני שבא"י נהגו אחרי שתיקנו ברכת המינים לחבר את ברכת בונה ירושלים וצמח דוד כדי לשמר את מנין הברכות. וזה נשאר בפיוטי ינאי והקליר ועוד. רק שלדידן אנו נמשכים אחר בני מערבא.

ד. ונימרה בשומע תפילה. כוונתו דגם בסוף לא מיטריד וכמו בתחילה.

ה. (כט:) אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך. בפרקי היכלות מובא אחד משבחי הבורא "מלך עלוב" כלומר שסובל עלבונו ושותק. ובס' תומר דבורה להרמ"ק (בקלם היו לומדים בו בשבת, שנמנעו מללמוד מוסר בספרים הרגילים), כתב לצייר שבשעה שאדם עובר את העבירה, באותה שעה ממש הקב"ה ממשיך להזרים לו חיות, והוא מנצל את החיות הזו וממש תוך כדי כך הוא ממשיך להכעיס את הבורא. וכי בשר ודם היה יכול לעמוד בכך. מישהו מבקש ממני לטפל בו פיזית שיהיה לו נוח ותוך כדי הוא מקלל אותי ומרביץ לי. וזו הערה גדולה למתבונן לעמוד נגד תאוותו בעת תגבורת היצר וחיילותיו.

ו. שמע שועת. הגר"א מחק משום דהיינו ממש דברי ראבר"צ בסמוך, והשינוי הקל משועת לצעקת לא יהפכום לשתי שיטות. ועוד זאת דר' יהושע הוא מרא דמתני' שאמר הושע ה' וכו'.