הגמ' אומרת, כ"ז ע"ב, שכאשר החכמים ביקשו למנות את ראב"ע לנשיא - הוא אמר להם שילך להתייעץ באנשי ביתו, ואכן התייעץ באשתו.

ועל כך יש להקשות בתרתי - מדוע לא הלך להתייעץ בחכמים אחרים, ולשמוע דעת תורה, וראיתי ב"גאונים" על העיון יעקב שהקשה כן אך לא תירץ.

עוד קשה, ראב"ע התייעץ באשתו, שהצביעה בפניו על שתי בעיות: מחר עלולים להדיח אותו וכן שאין לו שיער לבן.

על הבעיה שמחר עלולים להדיחו מגדולתו, השיב לאשתו שעדיף להשתמש יום אחת בכוס זכוכית גם אם תשבר למחר, כלומר עדיף להיות נשיא אפילו ליום אחד, וכבר הבאתי כאן בעבר את דברי הדברי חיים שהסביר כי לראב"ע משתלם להיות נשיא אפילו ליום אחד, שכן הוא הולך לשיטתו בגמ' סנהדרין י"ד לפיה מי שעולה לגדולה בידוע שנמחלים כל עוונותיו, ולכן משתלם לו להיות נשיא אפילו ליום אחד שכן כל עוונותיו יימחלו.

לגבי הבעיה השניה - זו נפתרה, שכן שערו הפך לבן.

מכל מקום, אם ראב"ע הלך להתייעץ באשתו, מדוע לא שמע לדעתה לכל הפחות בגלל הטעם הראשון (הטעם השני - כבר לא היה קיים)?

ושמעתי מאחד ממגידי השיעורים בדף היומי שהסביר שראב"ע היה בן 18 והתחתן אז שכן בן י"ח לחופה. אם כן, באותה שנה שהציעו לו הנשיאות, היה צריך לקיים "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח", ולכן בא להתייעץ עם אשתו שמא בקבלת התפקיד יפר את חובתו כלפיה, אך משמצא שכל נימוקיה לסירוב לא היו קשורים אליה אלא אליו (הורדה מגדולתו ושיער לבן), ראה שאין כל מניעה בדבר, וממילא כבר לא היה צורך להתייעץ בחכמים, שכן אלו הציעו לו התפקיד ומשאין מניעה מצד אשתו - לא צריכה להיות בעיה בקבלת התפקיד.