סא.
א. דבריו של אדם מועטין לפני הקב"ה. למה הכוונה לפני הקב"ה. יש שהבינו שהיינו בשעת תפילת שמונה עשרה, אבל בשאר תפילות ודיבורים יש מקום לדבר עם הקב"ה גם באריכות כדבר איש אל רעהו ויש שהגדילו לעשות מזה עבודה גדולה וחשובה לפניו ית'. נהרא נהרא ופשטיה.
ב. בתחילת הסוגיא קודם דרש רב נחמן נראה שחסרה הפיסקא בשני יצריך. ודוק. - אוי לי מיוצרי. רצה לומר ולבהמה אין ענין התלבטות זו. יצר יש לה אבל לא מלחמת היצר. ומכאן דההתלבטות והלבטים של האדם הם חלק מהגדרת יצירתו של האדם. (נאם רוכב האופניים; כשקל לך אתה בירידה. כשקשה לך אתה בעליה. אם נעצרים נופלים).
חסיד קוצק היה תקוע כמה שנים מעבר לגבול ושהה בהם אצל רבי אחר. כשניתנה האפשרות להגיע לרבו, ביקש רשות לשאול שאלה וקיבל. שאל, בחסידות ההיא תמיד התחושה טובה, כאן תמיד יש לבטים, קריעה פנימית. התשובה הקצרה לא איחרה לבוא, מנין לך מה רצונו של מקום?
ג. חד אמר פרצוף. אם עמד להיחלק אם כן מדוע נברא מחובר. אמרו קדמונים, בעצם כדי לתפקד צריך גם את התכונות הגבריות וגם את הנשיות, אלא שטכנית קשה למזגם בגוף אחד ועל כן נחלקו, ובכל זאת נבראו מתחילה בגוף אחד להראות וללמד שלאחר איחודם כאיש ואשתו הם בעצם יחידה שלימה אחת, וכל חד בלא רעותו הוא פלגא דגופא.
דורש היה המגיד מזלאטשוב, לשם מה נברא האדם בצורה כזו, וכי לא יכול היה הבורא לברוא אדם באופן שיוכל לפרות ולרבות וכו' כל אחד לעצמו. אין זאת אלא כדי שיהיה מוכרח להשתלם במידות טובות.
מרן הקהילות יעקב היה נוהג לומר הדרכה לחתנים, עד היום היה לך עסק עם הסטנדר, הוא לא ביקש ממך להוריד זבל וכו', בקיצור לא היתה בעיה להסתדר עמו, תן דעתך שהאשה היא לא סטנדר והיערך התאם...
ד. בתחילה עלה במחשבה. ידוע שלא איש קל ויכזב בן אדם ויתנחם, אלא עלה במחשבה זה מהלך עמוק בבריאה, שהיא צריכה להיות אמנם בלמעשה בצורה מסויימת אבל בשרש מהותה באופן עמוק ופנימי יותר.
ה. מסתברא דגברא סגי ברישא. ענין זה בפשוטו צ"ב, שכל ענין לא יהלך אחר אשה אינו אלא ענין של הרהור ואע"ג דאף באשתו אמרו, ומה שייך כלל ענין זה כשהם גוף אחד, ובפרט שאילו היא מהלכת בראש הרי הוא מהלך אחריה עם הגב אליה, ולא מסתבר שאסור באופן זה בכלל.
ו. אחורי ארי ולא אחורי אשה. דורשי רשומות היו אומרים; יחזור האדם בתשובה כבר בחודש אב שמזלו ארי, ולא ימתין עד אלול שמזלו בתולה, אחורי ארי ןלא אחורי אשה.
. דומה לזבוב .עי' מפרשים בעומק זה הענין בכמה דרכים, ואחת מהן הזבוב לעולם אינו מניח לך, אתה מגרשו והא שב שוב ושוב, אבל אתה מוכרח להמשיך לגרשו. הוא יושב באמצע, פעם מתגלה אליך במלוא רעתו ופעם מתחפש לצדיק ופונה כביכול לצד הטוב שבך, כידוע. והסר שטן מלפנינו ומאחרינו.
ח. לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. לקראת סיום המסכת הראשונה מהש"ס, מקום יש להביא המליצה, לב חכם לימינו, הדפים שכבר למד הנמצאים לימינו, הוא שב וממשמש וחוזר עליהם, ולב כסיל לשמאלו, רק סופר כמה עוד נשאר לו לסיום...