אמר ר''א המוציא משאוי למעלה מעשרה טפחים חייב שכן משא בני קהת ומשא בני קהת מנלן דכתיב על המשכן ועל המזבח סביב מקיש מזבח למשכן מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות ומשכן גופיה מנלן דכתיב עשר אמות אורך הקרש וכתיב ויפרוש את האהל על המשכן ואמר רב משה רבינו פרשו מכאן אתה למד גובהן של לויים עשר אמות וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל ותרי תילתי מלתחת אישתכח דהוה מידלי טובא... כבר כתבנו על כך
באשכול קודם,
אך עדיין לא נחה דעתי,
כי
מסוגייתנו משמע שיש להבין את הדברים כפשטם - לא כמשל ולא כחידה.
הייתכן?(אמנם ב"איבעית אימא" להלן סבורים אחרת, אך קושייתי היא לקטע המצוטט לעיל)