[1]
דאמר רב חסדא מ''ם וסמ''ך שבלוחות בנס היו עומדין אלא סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה דאמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום ותיסברא והכתיב אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא מיהוה הואי מידע לא הוה ידעין הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה ואתו צופים תקנינהו...

רש"ש מגילה ג ע"א:
נל"פ תיבת ידעי לשון קביעות מקום... ור"ל שלא נקבעו מעולם הי באמצע כו' אלא פעם נכתבו באמצע פעם בסוף ואתו צופים ותקנו כו'...

[2]
אמרי ליה רבנן לריב''ל אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נו''ן לא איתמר כוותייהו...

רב נסים גאון:
... בתחלת בראשית דר' אושעיא אמרו מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הוועד והיו שם תינוקות אמרו באו ונעשה כצופים כו' ויש אומרים ר"א ור' יהושע ור"ע היו קראו עליהן גם במעלליו יתנכר נער ומשכחת לה בגמ' דבנימערבא בפ' מגילה נקראת.

[וכעת מובן הקשר בין סוגיה לזו לסוגיה הקודמת,
ועוד אוסיף דרש"י במגילה ב ע"ב ביאר דצופים היינו נביאי הדורות והרמב"ן כתב דהיינו רבי אליעזר ור' יהושע]

עמוד ב:
[3]
כתב במשקין במי פירות ...
רש"י: במשקין - כמו מי תותים שמשחירין.
רש"ש: נראה דוחק דהא הוה בכלל מי פירות. ולענדנל"פ דמשקין הם ז' משקין שמנו חכמים במס' מכשירין פ"ו מ"ד.
(וכדאי גם לראות את שאר דברי הרש"ש על המשנה)

[4]
בדפוס טלמן: תני ר' חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר.
א. והעיר במראה כהן דצ"ל "באבר", וכך אכן מופיע בדפוס וגשל.
ב. בדק"ס הביא מכי"מ: "ותני".

[5]
דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר

רשב"א: פי' לדידהו אינו כתב כלל, דהא תנן כתב ע"ג כתב פטור, אלא לטעמיה דר' יהודה קאמרי ליה כלומר אפילו לדידך דהוי כתב, אודי מיהא לגבי כתיבת השם שאינו מן המובחר.