קטז.
פרשת ויהי בנסוע – יש לה סימניות לפניה ואחריה.
לרשב"ג משום שמקומה לעיל בדגלים, ונכתבה כאן להפסיק בין פורענות לפורענות,.
פורענות שניה מתאוננים. ראשונה לרש"י שאלת הבשר, לתוס' בריחה מהר סיני כתינוק מביה"ס.
ועתידה ליעקר מכאן ולהיכתב במקומה.
לרבי מקומה כאן, ויש לה סימנין מפני שהא ספר בפני עצמו, ויש שבעה ספרים בתורה.

גליונין של ס"ת שבלה – אין מצילין אותן, (אלא אם כן יש פ"ה אותיות וכנ"ל).
ס"ת שנמחק ונגזזו גליוניו למעלה ולמטה – אין מצילין את מקום הכתב שנמחק.
ס"ת שנמחק ויש בו גליונין חוץ ממקום הכתב – בעיא דלא איפשטא אי מצילין.
כגון, של מעלה ושל מטה, בין פרשה לפרשה, בין דף לדף, של תחילת הספר וסופו.
(בתחילת ספר מניחין כדי לגול עמוד, ובסופו כדי לגול היקף).
כשהכתב קיים – הגליונין קדושין, ונפ"מ שמטמאין את הידיים בנגיעה בהם.
(הנוגע בספרים או גליונין ונגע בתרומה – פוסלה מגזירת י"ח דבר).

ספרי מינין – אין מצילין אותן מפני הדליקה, אפי' כתובין אשורית ולה"ק, אלא נשרפין הן ואזכרותיהן.
(מינים – רש"י פי' משרתי ע"ז, ובר"ח לא מצונזר פי' הנוצרים).
ספרי מינים בחול – לר' יוסי קודר אזכרות וגונז והשאר שורף.
לר' טרפון ולרבי ישמעאל שורפן עם האזכרות.
(לתוס' היינו בנמצאו ביד מינין. אבל בידוע שכתבו מין, לכו"ע ישרף).
הבורח מרודף או נחש – עדיף להיכנס לבית ע"ז ולא לבית מינים).
מן המפולת או מן המים או דבר המאבדן - אין מצילין אותן.
(לרש"י היינו בחול, ולכ' כר"ט, ואולי גם לר' יוסי גונזן כשבאו לידו אבל אין להצילן כדי לגנוז,
ולתוס' היינו בשבת ולר' יוסי וקמ"ל דלאו דוקא מדליקה, ומשמע דבחול מצילין לר' יוסי).
ספרי דבי אבידן (מקום ויכוח המינים עם ישראל) – מספקא לרבי אבהו אי מצילין.

הליכה לבי אבידן – רב ורבא לא הלכו מפני הסכנה, שמואל ומר בר רב יוסף הלכו.
הליכה לבי נצרפי (בית ע"ז) – גם שמואל לא הלך.