א. התם מוכחא מילתא וכו'. ומב' דתלוי אי בשתיקה או בדיבור. בענינא דיומא בשבת ערב שבועות כתבו כמה פוסקים דמותר לישון בשבת אחר הצהרים יותר מהרגלו כדי להיות ניעור בליל עצרת, ובלבד שלא יאמר כן בפיו. והוא ע"פ סוגיין.

ב. החליצנו. ברש"י זרזנו. א"כ מהו זרזנו "את" יום ראש חודש ולא ביום ר"ח. (הרי אין הכוונה זרז את היום שייגמר מהר..).

ג. בעמ' ב' וקורא עליה שם. צ"ב הרי כבר קרא שפיר מקודם באומרו זו תרומה על זו. ורש"י כתב מה שכתב, אבל צריך פירוש לפירושו.