טורף דברי סיום מסכת עירובין:

...ישנם 3 דינים עיקריים בעירובי חצרות:
1) ) יהודי משתתף עם יהודי בעירוב חצרות ע"י אוכל.
2) ) יהודי "ששכח" לערב עם יהודי - צריך לבטל רשותו.
3) ) גוי הדר עם יהודי - יש צורך להשכיר את מקומו.

רצינו להמשיל את ההלכות הללו לקשר שלנו כיהודים אחד עם השני )וגם כלפי השכינה - היחס מול בורא עולם), נבאר...

במקרה הראשון יהודי מערב עם יהודי כלומר ישנו קשר חזק בינינו\ לשכינה ע"י "אוכל" (לכו לחמו בלחמי---תורה ומצוות)

במקרה השני ישנה ירידת דרגה - יהודי "שוכח" לערב עם יהודי - כלומר שוכח את חלקו בתורה ומצוות והפתרון משמים למצב כזה היינו שהוא נדרש לבטל את רשותו כדי להמשיך בקשר מסוים עם בוראו/חבירו בתורה ומצוות.
דוגמא לכך מצינו שעם ישראל עבדו ע"ז אבל לא היו מדברים לשון הרע אחד על השני כלומר היה להם ביטול אחד כלפי השני (החפץ חיים מסבר שחטא לשון רע נובע מתוך גאוה, ולכן יהודי שלא מדבר לשון הרע יש לו ביטול כלפי חבירו) ולכן היו נוצחים במלחמה .

במקרה השלישי - ישנו מצב שיהודי היינו בבחינת "גוי" (יהודי מחלל שבת בפרסיה לדוגמא) בו אין לו קשר לתורה ולמצות ולכן לא מעונין ל"התערב" איתנו להיות מעורב עם הבריות בתורה ובמצוות. ולכן המצב היחיד בו ניתן להזכיר לו על הקשר שלו לקב"ה נדרש להשכיר את מקומו, כלומר להעביר אותו ממקומו ולתת את הרשות לעם אחר.

יהי רצון שנזכה להיות מעורבים גם בפורטל זה ע"י תורה ומצוות לעד.