סג.

א. עד שיהא החמץ לשוחט וכו'. התוס' ריש עמ' ב' פירשו שאין בעל החמץ עובר רק השוחט וכו'. אמנם רש"י כתב כאן ואם יש לא' מהן כולן עוברין. ואמנם הסברא השניה של תוס' היא רק לריו"ח והכא ר"ל הוא דקאמר לה, אבל הסברא הראשונה לכאורה מוכרחת. ואולי כוונתו כולן, השוחט והזורק והמקטיר. וצ"ב.

סג:

ב. ולחמה חוץ לחומה. ידוע שכאן היתה אחת הטעויות הנדירות בש"ס וילנא, שנדפס ולחומה חוץ לחומה. (אגב לעיל ס. טעות נוספת בש"ס הישן באמצע העמוד בזריקא, בא').

ג. אמרי לעולם בעל בסמוך וכו'. צ"ב והתראת ספק להיכן אזלא, ולכאורה ע"כ דפליגי גם בזה, אלא דבזה לא הוצרכו לחזור ולפלוג, ולזה כוונת הש"ס דפליגי לצורך רק בענין על בסמוך. והבן.