א''ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כל שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה אפילו הויין לו בנים כבני אהרן מתים דכתיב והזרתם את בני ישראל מטומאתם והדוה בנדתה וסמיך ליה אחרי מות
אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הויין לו בנים זכרים דכתיב {ויקרא יא-מז} להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר
רבי יהושע בן לוי אמר הויין לו בנים ראויין להוראה דכתיב {ויקרא י-י} להבדיל ולהורות

בסוגיה כאן יש חיזוק משמעותי לחובת הפרישה סמוך לוסת.
כשלמדתי את הגמרא, היה נראה לי קצת מוזר, מדוע החיזוק הזה דוקא במצוה זו,
ובמחשבה שניה חשבתי שאולי זה בגלל שמצוה זו רפויה בידי המון העם.

הרי דבר ידוע הוא שרוב האנשים, שמקפידים כראוי על טהרת המשפחה, הרי שדווקא בנושא של פרישה סמוך לוסת מתקשים ולפעמים שוכחים וכדומה.

האם הניתוח שלי נכון?