אני מתנצל על האיחור בכתיבת ההודעה, ועל אריכותה, אבל זה גם קשור לדף של מחר:
לעיל (דף סג) נחלקו ר' יוחנן ור"ל האם החיוב ב"לא תשחט על חמץ דם זבחי" הוא רק אם החמץ עמו בעזרה או לא, "אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה, ועד שיהא עמו בעזרה, ר' יוחנן אמר אע''פ שאין עמו בעזרה", ומסבירה הגמרא שהשאלה היא האם "על זבחי" פירושו שהחמץ צריך להיות בסמוך ורק אז לוקה, או לא.
הגמרא גם אומרת שאותה מחלוקת היא לענין "והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן כו''", שלדעת ר"ל הלחם מתקדש רק אם הוא על, בסמוך, בעזרה, ולר' יוחנן הלחם מתקדש אף הוא אינו בסמוך, אלא בכל ירושלים.
על הדברים האלו כתוב בגליון הש"ס של רעק"א "ע' ר"ש פ"א מ"ח דכלים, וצע"ג".
ביאור קושייתו:
המשנה בפרק א' בכלים מונה את עשר הקדושות, החל מ"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות" ועד לקודש הקדשים ועלייתו. ואומרת המשנה "לפנים מן החומה בתוך תחומי ירושלים מקודש מהם מהערים המוקפות חומה שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני". ועל זה כתב הר"ש "ועוד מקודש לכמה דברים דלא תנן הכא, כגון לענין שוחט את התודה לפנים מן החומה ולחמה חוץ לחומה, לרבי יוחנן דאמר פרק התודה (דף עח) חוץ לחומת בית פאגי. ועוד נפקא מינה לענין שוחט על חמץ וכו׳ ולענין המראת זקן כו:" כלומר הר"ש הבין מסוגייתינו, ומהמקבילה במנחות, שכמו לעניין לחמי תודה שלר' יוחנן לא צריך להיות בעזרה די שיהיה בתוך ירושלים - כך לענין לא תשחט על חמץ, לוקה גם אם החמץ אינו בעזרה אלא בכל ירושלים. (הובאו דבריו בתוי"ט שם, ראה בקישור).
ועל זה הקשה רעק"א, לחמי תודה צריכים להיות בתוך ירושלים כי ירושלים היא מקום אכילתם ואם יהיו מחוץ לה ייפסלו ביוצא, אבל חמץ שהוא איסורא כלשון הגמ' - כל היכא דאיתיה איתיה, ויתחייב אף אם החמץ בכל מקום שהוא?
זו קושייתו של רעק"א על הר"ש.
יש להוסיף שהרמב"ם שפסק כר' יוחנן לא הביא הסתייגות כלשהיא, וגם התוס' אצלנו, שמקשה ש"לכל הפחות צריך להיות 'על בסמוך'" - משמע שהבינו של' יוחנן לא צריך להיות כלל בסמוך.

הקשר לדף של היום הוא מצוה נוספת שכתוב בה על - צליית הפסח "ראשו על כרעיו ועל קרבו", נחלקו ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא,"נותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו דברי ר' יוסי הגלילי ר''ע אומר כמין בישול הוא זה אלא תולין חוצה לו", ומסביר הירושלמי "הכל מודין ב'עליו' שהוא סמוך, מה מפליגין ב'על'", כלומר שנחלקו אם "על כרעיו ועל קרבו" האם צריך לתת את כרעיו ובני מעיו לתוכו או לא, ע"ש.

(את כל זה למדתי מה"יפה עיניים", כבר המלצתי עליו בעבר, נדפס לפני הרי"ף - בחלק מהש"סים נדפס יפה עיניים מפרק חמישי של פסחים אחרי יפה עיניים יומא - והוא מביא את המקבילות מהירושלמי והמדרשים ודן בהבדלים ואני ממליץ עליו בחום).

מייד יבוא המשך בהודעה הבאה