סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פורום פורטל הדף היומי

פסחיםקי ע"אד חשון תשע"ד23:55כמה הערות בסוגיא דזוגות / ‏המכריע
קי.

א. שותה כפלים. ברשב"ם כמו זוגות. ר"ל כפלים היא מילה נרדפת למילה זוגות ומשמעה שווה לה.

ב. אלא לצאת לדרך. מצינו כגון דא אצל יעקב ובנימין שחשש שיקרהו אסון לפי שהדרך מקום סכנה והשטן מקטרג. וכן להלן לגבי בית הכסא מצינו בברכת אשר יצר שכל עיכול הוא חסדי שמים. א' מרבי המוסר אמר שאילו היינו יודעים מה קורה בכל עיכול, היינו שולחים מברק הביתה שזה עבר בשלום כמו אחרי ניתוח למשל. ולגבי שינה קצ"ב מאי סכנתא היא. ואפשר כיון דיש קצת בחינה של סילוק נשמה, אף שלולא שדים אין כלל סכנה, מ"מ קל לשדים לאזוקי אז.

ג. רב נחמן בר יצחק וכו'. קצ"ב הרי מיד ששתה כוס אחד עמד עם שנים נוספים, וממילא כששתה אחת משתי אלו נותרה בידו אחת, ומדוע הוסיף דשתה תרי נקיט חדא. וכמו דלעיל גבי אמיה דאביי לא אמרינן כן.

ד. רבה ורב יוסף דאמרי ויחונך. יל"ע מש"כ הרשב"ם שהדורות מקילין והולכין אי סימנא בעלמא הוא או דיש דברים בגו.

ה. אשמדאי מלכא דשידי ממונה אזוגי. יש לבאר שמזה נוצרה המבוכה בענין הזוגות. דזה היה ידוע שהוא הממונה על הזוגות בעולם. רק י"א דזו סיבה שאין לחשוש וי"א להיפך. ומש"כ הרשב"ם דגם המיקל מודה דיש דברים בגו, הוא משום דלא מסתברא דיחלוק על הברייתא לעיל ועל כל המקובל אצל הקדמונים. אמנם תוס' בתי' א' הבינו דלהאי דעה אכן אין כלל שום חשש זוגות בעולם מצד שדים רק מצד כשפים.

קי:

ו. אפי' ארושמא דחביתא. מסתמא את המכירה הזוגית היה זוכר ורושמה רק כשנצטרפה לה עוד מכירה או עוד ג' וכדומה. ולכאורה פליג על מה שאמרו להלן דזוגות שייך רק במאכל ורק בגמרו בידי שמים והכא לכאורה תרוייהו ליכא.

ז. דלא קפיד לא קפדינן. מהרשב"ם משמע דאם ישתה זוג בדוקא לא יקרה לו כלום אף אם בליבו חושש מכך. דאחרת מה שייך להקשות שיאמרו לא להקפיד. וכן נראה קצת להלן בפירושו גבי זוגי לקולא. עי"ש.

ח. גזור בכולהו זוגי משום דבר אחר. לכאורה היינו משום דחמירא סכנתא מאיסורא, דבכגון דא באיסור לא היינו אוסרים מאה מיני פירות שבעולם משום חד פירא אלא היינו הולכים אחר הרוב. (ואולי יש מקום לדון אי יש מקום חומרא גם מדינא ואכמ"ל).

ט. אבל לענין כשפים. ונפ"מ היכא דליכא כשפים. רשב"ם. והכרחו דאם לא כן, מאי נפ"מ מכל האריכות מתי אין זוגות דשדים אי בלאו הכי למעשה יש לחוש מצד כשפים.

י. הוה צייל. כלומר צלול בדעתו. (בדרך הלצה, באידיש משמעות המילה הזו לספור, כאומר עד טז היה סופר).

יא. קערות וככרות, וכן להלן נמלך ועוד, לכאורה הם קולות גם מצד כשפים. (אמנם קצת יל"ע מההוא גברא דשתי יין בחנות, דלכאורה יין אינו גמרו בידי שמים).

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר