קיד.

א. דברים שבין ב"ש וב"ה וכו'. ראה רשב"ם. והיינו דהוי קשיא ליה שאומר דברים ומונה רק אחד, ולזה יישב שלברייתא זו יש המשך ונמנין בה דברים נוספים אלא שלא הובאו הנה.

ב. שהיין גורם לקידוש. ראה רשב"ם. ובא ליישב דלכאורה אין היין גורם דהא אפשר בפת. ולזה מבאר דיין ופת שוים בזה, והם גורמים לקידוש ולכן ברכתם קודמת.

ג. מאי דבר אחר. יש לפרש דהוי קשיא להו מדוע בב"ש נאמר הטעם השני בלא לומר "דבר אחר", ועל זה מבארים דבאמת באו להדגיש שיש כאן טעם שני.

קיד:

ד. אמר ר"ל וכו'. כל ההסבר הארוך נראה סגנון סבוראים כמורגש למצוי בלשונם. ומש"כ רשב"ם שאין מברך על אכילת מרור נקט כר"ה להלן ודלא כהילכתא. ובאמת המפרש לא כתב כן.