"דביתהו דרב הונא הוה לה דינא קמיה דרב נחמן. אמר היכי נעביד אי איקום מקמה מסתתמן טענתיה דבעל דינא לא איקום מקמה אשת חבר הרי היא כחבר.
א"ל לשמעיה צא ואפרח עלי בר אווזא ושדי עלוואי ואיקום.
והאמר מר מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה?
דיתיב כמאן דשרי מסאניה ואמר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב".

שאלת הגמרא היא: כיצד נעמד רב נחמן והרי כתוב שלדברי הכל הדיינים חייבים להיות בישיבה בזמן גמר הדין.
זה לא מובן לי כלל ועיקר.
הרי בכדי לכבד את אשתו של רב הונא, צריך לקום רק לרגע קט כשנכנסת, הלא כן?
אז מה זה קשור לגמר דין?
האם צריך ללמוד שרב נחמן רצה לעמוד בפני הרבנית בכל זמן הדיון מתחילה ועד סוף?

גם אם נאמר שלאחר גמר המשא ומתן בעלי הדין נכנסים מחדש בכדי לשמוע את גמר הדין ולכן היה צריך לקום מפניה בגמר הדין,
עדיין, יקום מפניה ואחר כך יתיישב ויתחיל את גמר הדין. מה הבעיה?