וברש"י: ד"ה כל שכן מלך, בהמשך דבריו מבאר למה המלך לא מעיד וזה לשונו:
"והבא להעיד צריך לעמוד לפני הדיין כדאמרן לעיל, ודרך ביזיון הוא לו".

ולכאורה ניתן להעיר, לעיל (ל' ע"ב) הובא סיפור:
"רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא.
אתא לקמיה דאמימר, אותבינהו לכולהו.
אמר ליה רב אשי לאמימר: והאמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה?
א"ל האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף".

אם כן חזינן שיכול הרב לבא ולהעיד וניתן להושיב את כולם שלא יהיה ביזיון לרב.
ואם כן, מדוע שלא נעשה כך במלך?

נביא לו את כיסא המלכות ויעיד את עדותו בישיבה?
כמו שכבוד תורה עדיף, כך כבוד המלכות עדיפה?