|
|
תלמוד בבלי מסכת יומא דף מו עמוד א ופליגא דרב הונא, דאמר: תחילתו - דוחה, סופו - אינו דוחה. רש"י מסכת יומא דף מו עמוד א ופליגא דרב הונא - אדבר קפרא ואדרבא, דאמר בכל יום דמתניתין דווקא הוא, ואפילו בשבת, דרב הונא סבר: בכל יום - לבר משבת. בר קפרא הוא תנא ורב הונא אמורא. כיצד רב הונא יכול לחלוק (ולא רק בפירוש המילים "כל יום" במשנה אלא להלכה - שאסור להקריב איברי תמיד של ששי בשבת לפי פירוש רש"י ועל פי הסבר רבה) על בר קפרא? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום