כל הלימוד של גובה הסוכה י"ט אינו ברור כל צרכו. אז מה אם שכינה לא ירדה למטה מעשרה?! רש"י אמנם כותב "ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה ...שמע מינה למעלה מעשרה מיפסקא רשותא."
אבל מה המשמעות?
אפשר אולי להבין שמעשרה טפחים הוא "רשות גבוה" והסכך צריך להיות דווקא שם, אך זה לא מסתדר עם תוספות ד"ה עשרה - "והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן." מה הקשר למחיצות שבת?!
נראה שלפי התוס' לומדים שעשרת הטפחים הם רשות שעדיין קשורה ל"תחתונים", ולכן כשעושים מחיצה צריך "לכסות" את כולן.
אודה למי שיאיר את עיני בהסבר יותר מפורט לדרשה זו.