ראה המאמר אם עיקר שירה בפה או בכלי של מכון הלכה ברורה, ויש להעיר משם
שהרמב"ם פוסק שחליל של קרבן מותר בשבת, וכן שעיקר שירה בפה, ולענ"ד חליל הוא כלי נגינה פומי, ולא ידני כמו כינור ונבל בהם מנגנים רק באמצעות הידיים ולא בנשיפה, לכן הותר לנגן בו בשבת כי זו מין 'הארכה' של 'כלי' הריאות - הגרון - הפה ובנשיפה.
ולהפנות לפרשת בהעלותך בה נפסלו הלויים משיר מעבר לגיל חמישים ונחלקו הראשונים שם, ורש"י מתיר לנגן בכלי מעבר לגיל זה כי עיקר שירה בפה ומקורו כנראה בספרי זוטא. הרוצה יעיין בסוגיה זו גם בהקדמת ספר המצוות לרמב"ם ובהלכות כלי המקדש ( וזה בשער שלישי לסה"מ וברמב"ן ושאר נושאי כלים שם )אכמ"ל. לצערי אין לי זמן להאריך בזה.
רק אציין למדרש בברכות על דהע"ה שהיה קם בחצות. ראה שם שכשהיה מעורר עצמו היה שר מחצות בפה ואם היה צריך לעוררו היתה רוח צפונית מנגנת בכנורו תחילה, וזה ההבדל בין התעוררות עצמית מלמטה להתעוררות מלמעלה, וזה ההבדל בין 'מזמור לדוד' ל'לדוד מזמור'.
האם לא היה כבר 'אשכול' בענין זה ?