וראש המוסד השני מספר, בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", שפעם היה בעירו חורף קשה וגשום במיוחד עד כדי כך שהנהר שעבר בעיר עלה גדותיו והייתה סכנה ממשית שהסכר לא יעמוד בפני המים הרבים והעיר תוצף. הרב מאיר שמחה הכהן (ה"משך חכמה") שהיה רב העיר התפלל וביקש רחמים על תושבי העיר, קיבל ה' תפילתו, ירדו המים וכך ניצלה העיר. לפי עדות איסר הראל הוא נכח במקום כנער צעיר.

ולפי הגרסא הראשונה של מסדר האגדות בדף נג.: "... א''ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן..."

ואם נרצה גם שם הרב מתקשר לדפים האחרונים מאיר=אור המנורה, שמחה=שמחת בית השואבה הכהן - בית המקדש.
.