"ההוא דאמר ליה לחבריה: מהימנת לי כל אימת דאמרת לי לא פרענא.
אזל פרעיה באפי סהדי, אביי ורבא דאמרי תרוייהו: הא הימניה".

לא כל כך ברור לי הענין, מדוע האמירה שלו מחייבת אותו? וכי עשה קנין על זה?
אז הוא אמר. למה לא יכול לומר שהוא מתחרט על מה שאמר או משטה הייתי בך?