תוך כדי לימוד עלו בראשי כמה מחשבות אודות זיהוי חגי המינים המתוארים במשנה ובגמרא. אלה הן מחשבות ראשוניות בלבד - אולי הן מובנות מאליהן ואולי מופרכות לחלוטין. אשמח לקבל הרחבות ותובנות נוספות ממי שיודע משהו בנושא.

בגמרא מוזכרים שני חגים החלים באזור תקופת טבת - סוף דצמבר. "קלנדא" מזכיר בשמו את תחילת השנה האזרחית - ללוח שנה קוראים calendar. כשבוע לפני תאריך זה, חוגגים הנוצרים את "חג המולד" - האם יש קשר לחג הנקרא סטרנורא וחל באותו זמן?
במגזין "מסע אחר" מצאתי את הפיסקה הבאה:
חג המולד הנוצרי נחוג בתחילה ב-6 בינואר, כשם שעדיין נוהגות כנסיות המזרח. העברת החג ל-25 בדצמבר חלה רק במאה הרביעית. הסיבה לכך, על פי עדותו של אחד מראשוני הנוצרים בסוריה: "היה מקובל אצל הפגנים לחוג יום זה, 25 בדצמבר, כיום הולדת השמש. בחגיגות השתתפו גם הנוצרים, וכשהבחינו חכמי הכנסיה בקשר שבין הנוצרים לחגיגות הולדת השמש, החליטו להעביר את חג המולד לאותו יום ולהמשיך להדליק אורים עד 6 בינואר.

כלומר: חג המולד אכן קשור לחג פגני קדום העוסק בימים הקצרים ביותר של השנה, ואצל הנוצרים הקדומים הוא נמשך כשבועיים.

נקודה מענינת נוספת היא פירוש ר"ח. חסרות שם כמה מילים, ואולי (וזו כבר השערה פרועה...) יד הצנזורה נגעה בפירוש. בדפוסים מופיע:
עכשיו (נמחקו בכ"י כמו ב' תיבות) אומר בתקופת טבת (נמחק כמו תיבה אחת) וכיון שנולד חזר השמש ונתארך היום.
המלים "וכיון שנולד וכו' " אינן מובנות. בגמרא לא מדובר על אף אחד שנולד בזמן זה... האם ידים זרות נגעו בפירוש ר"ח?